האצטקים (הילידים של מקסיקו) היו הציביליזציה הראשונה שהחלה לגדל עגבניות. בשלב מאוחר יותר, ספרדים שהגיעו להתיישב באזור לקחו חלק מאותן עגבניות בחזרה לאירופה. כבר באותה תקופה אגב, היו תיעודים לקיומן של עגבניות קטנות. בהשוואה לעגבניות השרי הקיימות היום, חיי המדף של אותן עגבניות היו קצרים ולכן לא ניתן היה לשווק אותן. בנוסף, הן התאפיינו בטעם פחות איכותי.
עגבניות השרי כיום הן עמידות וטעימות במיוחד, מיוחסות להן סגולות בריאותיות רבות וניתן למצוא בהן שפע של מרכיבים תזונתיים:
עגבניות שרי מכילות עד פי 3 ליקופן. זה הוא פיגמנט אדום השייך למשפחת הקרוטנואידים, והוא גם אחד מנוגדי החמצון החזקים ביותר שישנם.
עגבניות שרי עשויות להפחית את הסיכוי לסרטן ולמנוע התפתחות של מחלות לב וכלי דם.
מצריכה קבועה של עגבניות שרי יכולה לסייע בשמירה על חיוניות העור.
עגבניית השרי הפופולארית והמוכרת ביותר היא עגבניית השרי האדומה. בנוסף, ניתן למצוא היום עגבניות שרי צהובות המתאפיינות בטעם של חמצמצות מעודנת. עגבניית השרי הצהובה נחשבת אף היא לבריאה במיוחד, וזאת הודות לשפע של ערכיה התזונתיים הרבים:
– ויטמין K: תורם בשמירה על העצמות ומסייע בתהליך קרישת הדם בגוף.
– ויטמין C: הכרחי ליצירת חלבון קולגן ומאפשר ליצור רקמות ועצמות יציבות.
– ויטמין B12: ויטמין חיוני בעל תפקיד מרכזי ביצירת תאי דם על ידי מח העצם. כמו כן, הוא מסייע למערכת העצבים בגוף לתפקד בצורה תקינה.
סוג נוסף של עגבניות שרי שניתן למצוא כיום, הוא עגבניית השרי המנומרת. היא מתאפיינת בטעם בשרני יותר מזה של עגבניות השרי הצהובות. בעגבניות השרי המנומרות קיים ריכוז גבוה של נוגד החמצון ליקופן, אשר יכול לסייע במניעתן של מחלות קשות כמו סרטן הערמונית וסרטן צוואר הרחם.